הפרעות קשב וריכוז מאובחנות לרוב כבר בתקופת הילדות ועשויות ללוות את הילד גם במהלך בגרותו.
הפרעות קשב וריכוז מתגלות ומאובחנות לרוב בתקופת בית הספר, למרות שסימנים מוקדמים עשויים להיראות גם מוקדם יותר. ילדים אשר מראים אחת או יותר מהנטיות הבאות נחשדים כיום באופן כמעט אוטומטי בהפרעת קשב וריכוז: ילדים שמתקשים להתרכז בלימודים, מתקשים בביצוע או לא מסוגלים להבין פעולות חשבון, מתקשים בקריאה או בהבנת הנקרא, אינם יכולים לפעול באופן עצמאי ע"פ הוראות כתובות או בע"פ, ועוד...
הפרעות קשב וריכוז אינן מוגדרות כלקות למידה, אולם פעמים רבות הן מופיעות במקביל לליקויי למידה. השילוב של הפרעות קשב וריכוז עם ליקויי למידה מהווה קושי כפול ומכופל לילד ולסביבתו.
הפרעת הקשב והריכוז ממשיכה ומלווה את הילד בגיל ההתבגרות ובמהלך חייו הבוגרים. מקור ההפרעה אינו ידוע. אפשר למצוא במשפחות רבות קו תורשתי של הפרעות קשב וריכוז. ישנן השערות שההפרעה נובעת מבעיות הולכה חשמליות במוח, ישנן קבוצות סיכון ידועות שבהן שכיחות ההפרעה גבוהה במיוחד, כמו לידת פג, הפרעות שפתיות, ילדים מאומצים, ועוד.
חשוב לציין כי לא כל ילד שובב ופזיז הוא ילד אשר סובל מהפרעות קשב וריכוז. יש נטייה גוברת לתייג ילדים כבעלי הפרעות קשב וריכוז גם אם בעייתם העיקרית אינה כזו. למשל, ילד שמתקשה בקריאה ומשתעמם בכיתה אינו בהכרח ילד עם בעיית קשב וריכוז. הוא קודם כל משועמם ומתוסכל, וככזה הוא מפגין התנהגות שעלולה להיתפש כ"הוכחה" להפרעת קשב וריכוז.
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז כולל נטילת תרופות, טיפולי ריפוי בעיסוק, תמיכה רגשית ונפשית, ושיטות למידה מותאמות, למשל הוראה מתקנת. קיימים סוגים שונים של הפרעות קשב וריכוז, לא קיים טיפול אחד אשר מתאים לכלל הסובלים מהתופעה. אבחון הבעיה והטיפול בה נעשים באופן אישי ומותאם לכל ילד.
תסמינים אשר עשויים להעיד על קיומה של הפרעה:
1. בקרב ילדים היפראקטיביים ואימפולסיביים ישנה סבירות גבוה להתפתחות עתידית של הפרעות קשב וריכוז.
2. בעיות ריכוז. חוסר יכולת של הילד להתרכז לאורך זמן בנושא מסוים או משחק עלולים להעיד על הפרעה. הורים רבים חוששים מאבחון הבעיה ומניחים כי הילד לא מתרכז היות והחומר אינו מעניין אותו. אך במקרים רבים הבעיה חמורה יותר והילד כלל אינו מסוגל להתרכז.
3. ילדים אשר מתקשים בארגון פעילויות, ביצוע והבנת הוראות ומתן תשומת לב לפרטים הקטנים.
4. התפזרות, יצירת בלגן ונטייה לאבד חפצים.
5. כאשר הילד נמנע ומתחמק ככל הניתן ממטלות שיעורי הבית יש לבחון את הנושא. ילדים בעלי הפרעות קשב מתחמקים מביצוע משימות הדורשות מאמץ חשיבתי וריכוז.
6. בעיות התנהגותיות אשר עשויות להעיד על הפרעות קשב וריכוז: אי יכולת לשבת בשקט, קושי לשחק בשקט, התפרצות בזמן השיעור ללא יכולת דחיית סיפוקים. ילד פטפטן אשר מדבר ללא הרף, מפריע ומתפרץ אל משחקים ושיחות של אחרים, והפרעות מצב רוח.
פרט לסממנים אלו ניתן לזהות בעיות התנהגותיות והתפתחות בקרב ילדים קטנים ובוגרים אשר סובלים מהתופעה. רוב ההתנהגויות הללו באות לידי ביטוי בבית הספר, על כן ברוב הפעמים הגורם אשר מזהה את הבעיה ראשון הוא יועצת בית הספר ומחנכת הכיתה.
מדוע חשוב לאבחן הפרעת קשב וריכוז?
ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז הם ילדים שפועלים תחת עומס מיוחד, והביצועים שלהם עלולים להיפגע קשות עקב כך. ילדים אשר אינם מאובחנים ומטופלים נתפסים "כילדים רעים" ע"י הסביבה, ועלולים לסבול מבעיות חברתיות, בעיות ביטחון עצמי והסיכויים שלהם להיפלט ממערכת החינוך גדולים במיוחד. מחקרים מראים שקושי לימודי שיכול להיות כתוצאה מלקויות למידה ומהפרעות קשב וריכוז, מאפיינים בוגרים תת משיגים, ושיעורם בקרב העבריינים גדול מאוד. (ספרה של עמלה עינת "כתב אישום" מצייר תמונה קשה של הידרדרות של ילדים ליקויי למידה לנשירה מלימודים, ולעבריינות). אין זה אומר כמובן שהפרעת קשב וריכוז גורמת לעבריינות. המסר הוא שילדים כאלו, שצריכים להתמודד עם דרישות הלימודים המורכבות, זקוקים להתגייסות מיוחדת של המשפחה והסביבה הלימודית כדי לצלוח בשלום את בית הספר. אבחון וטיפול נכון מגבירים משמעותית את סיכוייו של הילד ללמוד לחיות עם ההפרעה ולפתח דרכי התמודדות וכישורי למידה שמותאמים ליכולותיו האישיות.
המאמר פורסם גם כאן »